למה חשוב לטפל בבריכה

למה חשוב לטפל בבריכה

בימי הקיץ החמים אין כמו לקפוץ לבריכת השחייה, שחייה היא ספורט מעולה שכולם יכולים להנות ממנו, תינוקות, מתבגרים ומבוגרים. אך עם זאת חשוב לחטא את המים, ברוב המקרים החיטוי מתבצע יל ידי כלור, השיטה הנפוצה ביותר, אך עדיין קיימות מספר בעיות, לדוגמא, ישנם מספר חיידקים שהכלור אינו משמיד, או מערכת סינון שלא מספיק מתאימה לנפח הבריכה, כשהמים אינם נקיים, יכולות להיגרם המון מחלות שונות מסוכנות.

כבר בתחילת המאה העשרים גילו חוקרים שהמים בבריכות השחייה עלולים לגרום להעברת מחלות, הגורם העיקרי שמשפיע על בריאות המתרחצים בבריכה הוא כמות המים ואיכותם. הגורמים העיקריים המשפיעים על איכות המים הם: אופי בפעילות בבריכה, סוג המתרחצים וגילם, גדול הבריכה, איכות הציוד של מערכת הבריכה ועוד…

שלא מבוצע טיפול ראוי למי הבריכה, עלול להימצא בה אורגניזמים שיכולים להדביק את המתרחץ במחלות שונות האורגניזמים הנפוצים בבריכות השחייה הם: חיידקים, נגיפים, טפילים, תולעים, אצות ופטריות.

לדוגמא: בשנת 1984 התפרסם מקרה במדינת וושינגטון, שבוא התגלתה מחלה במערכת העיכול ל60% מהילדים שלמדו שחייה בבריכה מסוימת שלא טופלה כראוי, המחלה נגרמה מהידבקות בטפיל מזן ג’יארדיה

באוסטרליה התגלו כ-300 מקרים של דלקת אוזניים כתוצאה מחיידק פסוידמונס במתרחצים שהשתמשו בבריכת המערבולת.

בישראל בשנת 2003, נפטר בישראל תייר מצרפת מחיידק הלגיונלה לאחר ששהה במלון באילת, חום גופו עלה והוא איבד את הכרתו ונשלח לטיפול נמרץ עם אשפוזו התגלה כי חלה במחלת הליגיונרים

ישנם מספר דרכים נפוצים דרכם המתרחצים יכולים להידבק:

עור ושערות: עור האדם מהווה מחיצה בלתי חדירה לכל המיקרואוגנזימים, אך ישנם כמה נקודות תורפה כמו זקיקי שערות ובלוטות החלב שכל פגיעה בהן יכולה לגרום לחדירה של חיידקים לגוף האדם, כמו-כן פצע או שריטה בעור מספיקים כדי לשמש הפצה וחדירה להמון חיידקים שונים

מעגל הדבקה צואה-פה: מחלות מעיים זיהומיות ומסוכנות מעוברות מאדם לאדם על ידי מחוללי מחלה בצואה, מעבר זה מתבצע די מי הבריכה והזיהום מועבר  דרך דרכי העיכול.

דרכי נשימה: באמצעות שאיפה, מרחץ יכול לנשום אדי מים מזוהים, או אפילו לשתות מעט ממי הבריכה, ובדרך זו להידבק בדלקת ריאות.

בעקבות מחקרים ומקרים אלו, קבע משרד הבריאות מספר תקנות ונורמות שבהן מי הבריכה צריכים לעמוד. ריכוז חיידקים- חל איסור שבמי הבריכה ימצאו יותר מעשרה חיידקי קוליפורמים כללים בכ-100 מ”ל, או הימצאות של יותר משני חיידקי סטפילוקוקוס בכ-100 מ”ל, או הימצאות של חידקיי פסוידמונס.

עכירות המים- אסור שמי הבריכה יהיו מעל רמת העכירות 0.6 יחידות, המידה והמים עכורים מעל רמה זו הדבר מסייע להתפתחות זיהומים במי הבריכה ולפגיעה ביעילות החיטוי.

מי רשת: מי רשת שאינם באיכות מי שתייה אסורים לשימוש לפעמים מי הרשת מזוהמים והדבר מתבטא בריח, טעם או צבעים לא נעימים

כלור קשור- רמת כלור קשור גבוהה מצביעה על רמת מתרחצים גבוהה אשר יצרה במי הבריכה אמוניה שנקשרה לכלור החופשי והפעיל שבמים.

מי בריכה שלא עומדים בתקנות אלו אינם ראויים לרחצה.

ישנם מספק מקומות פוטנציאלים להימצאות והתרבות חיידקים: משקעי לכלוך, אבנית, חלודה, מקומות עם מים עומדים, מסניי רשת גומיות וסיבי איטום במערכת הבריכה

אז איך שומרים על המים ראויים לשימוש?
כלור- שיטת החיטוי נפוצה בבריכות השחייה, אך חשוב לשים לב לכמות הכלור שבמים כיוון שכמות גדולה מידי יכולה לגרום לגירויים בעניים לנזקים במערכת הנשימה, ואפילו להגביר את הסיכון לחלות בסרטן, אומנם הכלור ידוע כמחטא יעיל מאוד, אך הוא לא תמיד יבצע את עבודת החיטוי נגד חיידקים מסויימים
ישנם גורמים פתוגניים שיכולים לשרוד את המפגש עם הכלור, כמו טפילים העונים לשם גיארדיה (Giradia) וקריפטוספורידיום (Cryptosporidium), הגורמים למחלות מעיים.

הוספת הכלור למי הבריכה היא שיטה יעילה וזולה לחטא אותה, כאשר היא נעשית כשורה, ולהגן על המתרחצים ממגוון איומים, בהם חיידקי אי-קולי, שיגלה, סלמונלה ונגיף הרוטה. פתגונים אלו עלולים לגרום לבחילות והקאות ואף למחלות רציניות יותר בקרב אנשים מסוימים.

חוץ מחיטוי המים, צריך גם לבנן אותם כיוון שיש חיידקים אשר עמידים לכלור, אך מערכת הסינון של הבריכה יכולה ללכוד אותם, לכן חשוב לבצע אחת לשבוע לפחות ניקיון לפילטר הבריכה על מנת שלא יצטברו בתוכו כמות גדולה של חיידקים אשר יכולה להרוס את מצע הסינון.

כדי להפחית את הנזק, צריך לבדוק את התחזוקה של הבריכה, לוודא שהמקום מאוורר, אחד התופעות המעידות על עודף כלור היא ריח חזק של כלור. אסור להיכנס לבריכה כאשר אתם חולים, או עם פצע \ שריטה על העור.
לפני הכניסה למים, מומלץ לשטוף את הגוף עם סבון, כדי לנקות את כמות החיידקים על הגוף.